• איתן

הַצּוֹרֵף - תַ׳אנִיסַארוֹ בִּיקְהוּ

אג׳הן לי (Lee) אמר פעם שאימון התודעה דומה לאימון ילד.

כשהוא בוכה, עליכם ללמוד כיצד לפענח את הבכי שלו. לפעמים הוא בוכה משום שהוא רעב, לפעמים משום שיש לו כאב בטן, ולפעמים פשוט משום שהוא בעל מזג רע. יש לו את מצבי-הרוח שלו ועליכם ללמוד כיצד להתמודד עם מצבי-הרוח השונים שלו. או כפי שאג׳הן פוואנג (Fuang) נהג לומר, עם מקצביו השונים. לעיתים כל מה שעליכם לעשות הוא לתת לו לאכול - והוא שמח. פעמים אחרות תצטרכו להרים אותו ולהניע אותו קצת. ולעיתים עליכם פשוט להניח לו לבכות עד שיסיים.


הבודהה נתן דימוי של צורף. הוא אמר שעל צורף לעשות שלושה דברים (בתהליך טיהור הזהב): עליו להניח את הזהב בתוך האש, אך אז עליו להוציא אותו. לאחר שהוציא את הזהב מהאש, הוא יכול פשוט להסתכל עליו, להתבונן בו, או לנשוף עליו על מנת להרחיק את המתכות הלא-טהורות שבו. באופן דומה כאשר אתם מאמנים את התודעה, ישנן שלוש פעילויות, או שלוש איכויות שמפתחים (או מדגישים) בזמנים שונים. ישנם מאמץ, ריכוז ושוויון-נפש.


מאמץ נעשה כשאתם מנסים להשקיט את התודעה. היא לא מצייתת לכם, אך אתם ממשיכים לנסות. אתם ממשיכים לנסות שוב ושוב להביא אותה להתיישב. פעולה זו שקולה להנחת הזהב בתוך האש. עליכם לחמם את התודעה מעט, אינכם יכולים להניח לה פשוט לתעות (To wander) ככל שתרצה. עליכם למקד אותה באובייקט אחד ולנסות לגרום לה להישאר שם. המאמץ אינו חייב לערב רק כוח. אתם יכולים לשלוט (במידה) בתודעה ע״י נשימה בצורה נוחה ככל האפשר. חשבו על הנשימה מתפשטת לאורך כל הגוף. באותו זמן עליכם להיות קפדנים עמה. אם היא מתחילה לתעות, אתם מחזירים אותה מיד. נסו להחזיר אותה מהר ככל שתוכלו. אחרת היא מתרגלת לתעות. ואז שעה של מדיטציה הופכת ל-55 דקות של תעיה ו-5 דקות של ריכוז. תרצו להגיע למצב של שעה שלמה של אימון התודעה, עם מינימום תעיה. זו הנקודה בה מדגישים מאמץ.


ריכוז מגיע ברגע שהתודעה מיושבת, ואז אתם עושים כמיטב יכולתכם להשאירה כך. פעולה זו שקולה לנשיפה על הזהב בכדי להרחיק את המתכות האחרות. במילים אחרות, דברים קטנים מופיעים ומפריעים לתודעה כשהיא דוממת. כל שעליכם לעשות זה לגדוע אותם. במילים אחרות, אתם נושמים דרך כל מקום בגוף שאתם מרגישים בו מתח הקשור לאותה מחשבה. ואתם ממשיכים בכך, אך כאן המאמץ מעודן יותר מאשר זה שמביא את התודעה להתיישב.


לבסוף, ישנה התבוננות, אותה ניתן ליישם בשני מקרים: הראשון הוא כאשר התודעה לחלוטין מיושבת ודבר כלל אינו מטריד אותה. במקרה כזה - אתם פשוט מתבוננים בה. אתם רואים אילו דברים מזעריים מתעוררים. המקרה השני בו עליכם להתבונן, לעומת זאת, הוא כאשר התודעה לגמרי מחוץ לשליטתכם. אתם רוצים שהיא תתיישב ותרגע, אך היא מסרבת. אז אתם מתבוננים בה. כלומר אינכם הופכים מעורבים איתה. ישנו לפחות חלק אחד בתודעה שנשאר נפרד מכל דבר אחר שהתודעה עוסקת בו. משום שאנו רוצים להבין. מה קורה פה? מה מטריד את התודעה? יתכן והתודעה לא תראה לכם את הסיבות בקלות ובמהירות רבה, כך שיהיה עליכם להתבונן בה במשך זמן ניכר, ולהיות סבלניים ועקבים בהתבוננות בה. היא תתרוצץ סחור סחור, אך הישארו במקומכם - מתבוננים בה.


נסו לפתח איכות זו של להיות ״המתבונן״. התודעה מעלה הצגה. זו הצגה די רעה. לפעמים זו הצגה של חמדנות, הצגה של תאווה, הצגה של כעס. הצגה פשוטה של רצון לתעות ללא מטרה. ואתם מתבוננים בהצגה. בין אם היא טובה או רעה - אתם מתבוננים בה. בנקודה מסויימת היא תחשוף מדוע היא מוטרדת, מדוע היא נסערת. ואז ביכולתכם לעשות משהו בנידון. זו הנקודה בה אתם יכולים (לבחור) להחזיר אותה לתוך האש, לנשוף עליה ולהוציא את המתכות הלא-טהורות, או כל מה שיראה לכם כמתאים - משום שלמדתם עליה משהו חדש.


לתודעה יש המון בעיות שונות. היא מאוד מורכבת. כפי שאג׳הן לי (Lee) אמר פעם, התודעה כה מורכבת, עד שלא ניתן לכלול את כל דרכיה השונות בשום ספר. יש לנו את 45 הכרכים של הקאנון הפאלי, ועדיין הם אינם מכסים את כל הדברים שהתודעה מסוגלת לעשות. בדימוי שהבודהה השתמש בו, הוא אמר כי התודעה יותר מגוונת מכל ממלכת החי. חשבו על כל הסוגים השונים של החיות הקיימות. בים, באוויר וביבשה, כל החיות שהיו או יתכן שיהיו - ועדיין התודעה רַבְגּוֹנִית יותר.


למרבה המזל התודעה אינה אינ-סופית בגיוון המטורף שלה. הבעיות הגדולות מסתכמות בחמדנות, שנאה ואשליה. וכשאתם לומדים להכיר את התודעה - אתם מתחילים לזהות איזו אחת מהבעיות באה לידי ביטוי. בתחילה, ישנם הרבה פרטים, המון דרכים ייחודיות בה התודעה פועלת: יוצאת מהגבולות, חוזרת חזרה. וזה לא קורה רק כשמתחילים בתרגול, אלא בכל זמן ותקופה בתרגול. יתכן ויהיו ימים בהם הדברים לא יסתדרו עם מה שלמדתם בעבר. כלומר, משהו חדש, שאינכם שולטים בו עדיין, מופיע בתודעה. זו הנקודה בה עליכם להתבונן. לא התבוננות תוך מחשבה ש״אהיה בסדר עם כל מה שיופיע״. אמרו ״אתבונן ואבין את מה שיופיע״. היו פתוחים לעובדה שאתם עומדים ללמוד משהו חדש.


זו הנקודה בה ניגשים לאימון התודעה כמיומנות, אך ככזו שטרם נחקקה באבן. אחרי הכל, הבודהה לימד את העקרונות הראשיים, אך התודעה שלכם אינה מורכבת רק מעקרונות אלו. יש לה את הדקויות שלה, כך שעליכם ללמוד כיצד להתאים את עקרונות התרגול הראשיים כך שיתאימו לדקויות התודעה שלכם. הדבר דורש כושר-המצאה מצידכם, ומידה מסוימת של סבלנות, בנוסף להתבוננות רבה.


זו הסיבה מדוע הבודהה אמר לבנו ראהולה, בתחילה כאשר הוא מתיישב לתרגול מדיטציה (בפעם הראשונה בה העניק לו הוראות לתרגול) - ״הפוך את תודעתך כמו האדמה״. כל מה שנזרק על האדמה, היא אינה מוטרדת, אינה נרגשת. אין הכוונה שתהפכו את תודעתכם לחסרת רגישות, אלא שתהפכו אותה ליותר יציבה ומוצקה, באופן בו דברים לא יהדפו אתכם. כל דבר טוב או רע שמתעורר - תרצו פשוט להתבונן בו. מהיכן הוא מגיע? לאן הוא הולך? ככל שתהפכו את ה״מתבונן״ ליציב יותר - כך תראו יותר באופן יציב. ככל שה״מתבונן״ יהיה סבלני יותר, כך תראו יותר. זוהי אינה סבלנות שאומרת ״אני הולך להשלים עם כל מה שיש״. אתם סבלניים כלפי דברים בכדי שתוכלו להבין אותם, ואז לאחר שהבנתם אותם - אתם יכולים להפעיל מידת שליטה בהם. בדרך זו אתם לומדים אזורים חדשים של שליטה שטרם היו לכם בעבר.


אג׳הן פואנג (Fuang) נהג לומר שכשאנשים באו ללמוד איתו, לעתים קרובות היו שואלים לגבי בעיות שלא נתקל בהן לאורך כל שנות התרגול שלו. אך היתה לו את השיטה של אג׳הן לי. השיטה בעלת שבעת השלבים. והוא אמר כי כל הבעיות במדיטציה יכולות לנבוע משימוש בלתי נכון בשלבים אלו. כך שזה תמיד טוב לזכור אותם. הם מעניקים לכם מסגרת טובה להצבת שאלות. האם זה משום שלא הייתם ממוקדים בנשימה? אולי הנשימה לא התפשטה (בגוף) בצורה טובה? אולי לא הנחתם לאנרגיות השונות של הנשימה להתערבב היטב? האם אתם מתמקדים בנקודה לא נכונה בגוף? ישנן המון דרכים שאתם יכולים לקחת עקרונות אלו ולשאול שאלות, על מנת להבין מה מתרחש בתודעה כאשר אינכם מבינים אותה.


כך, בימים שהתודעה אינה מצייתת, זה הזמן ללמוד. זמן להתבונן. אתם מתבוננים בזהב, ועליכם להבין מתי להחזיר אותו אל תוך האש, מתי לנשוף עליו. מתי עליכם להשתמש בשוויון-נפש, מתי עליכם להשתמש בריכוז, ומתי במאמץ. משום שאם תשתמשו רק במאמץ, כפי שהבודהה אמר, זה כמו להניח את הזהב באש עד שהוא נשרף. אם רק תנשפו עליו, הוא לא יטוהר, משום שקודם לכן הוא צריך להיות מותך באש. ואם רק תתבוננו בו - שום דבר לא יקרה.

העבודה עם התודעה דומה - אם אין דבר מלבד מאמץ - אתם הולכים להישחק. אם אין דבר מלבד התבוננות - אין התקדמות בכלל. אם אין שום דבר חוץ מריכוז - אין התקדמות.


באופן זה למדו לקרוא את מקצבי התודעה. כך תוכלו להעניק לעצמכם אימון רחב ומקיף, כזה שמביא שקט אך באותו הזמן גם מתקדם.


השיחה המקורית (אודיו) בלינק הבא:

https://www.dhammatalks.org/Archive/y2019/190114_The_Goldsmith.mp3



©2019 by Eitan Bar.