• איתן

התמודדות עם קשיים מאתגרים - אג׳הן תִירָאדְהַאמוֹ

עודכן ב: 3 אפר 2019


תרגול מיוחד להתמודדות עם קשיים וחוויות מאתגרות במיוחד הוא העלאת זיכרון, תמונה או תחושת גוף של החוויה הקשה אל תוך התודעה כשהיא במצב רגוע ונקי. לדוגמה, אם ביכולתכם להגיע למצב תודעה שליו במהלך מדיטציה - השתמשו במצב תודעה מיומן ומיטיב זה כרקע ובאופן אקטיבי העלו את החוויה הקשה אל תוך המודעות.

נסו להחזיק בחוויה הקשה ולהרהר ולהתבונן בה ממספר זוויות שונות.

במידה והחוויה הקשה צוברת כוח או מעוררת תגובות, הניחו לה וחזרו להתמקד באובייקט המדיטציה הראשי.

הרעיון מאחורי תרגול זה הוא שבדרך כלל אנו מתנגדים לחוויות לא נעימות ככל האפשר - עד אשר הן נדחפות בכוח אל תוך התודעה שלנו בזמן שאנחנו חלשים ופגיעים, וכתוצאה מכך אנו מרגישים מוצפים ומוכרעים על ידן או מרגישים אבדן שליטה ופחד מהן.

בכך שאנו מעלים אותן מיוזמתנו אל תוך מצב תודעה מועצם, רגוע ושליו - לא רק שאנחנו זוכים לחוות אותן בצורה חדשה לגמרי, אלא אנחנו מטפחים את תחושת הביטחון-העצמי שלנו בכך שאנו מסוגלים להתמודד עם מצבים וחוויות דומות בצורה מיומנת יותר.

.

בתקופה מסוימת במהלך שנות התרגול שלי - התחלתי לחוות חוויות של השתלטות פחד לא רציונלי.

כמובן שהתגובה הטבעית שלי היא לנתח את המצב, ולכן שאלתי: "מהיכן זה הגיע? מה המקור של זה?".

אך אפילו התשובה הכי מתוחכמת שעלתה לא "פתרה" את הפחד.

אז הבנתי שזה היה פחד לא רציונלי שנדמה היה שעולה בכל שעה אפשרית ביום או בלילה. ההתבוננות עצמה בתחושות הגוף התבררה כמאוד מועילה בכך שלא הרשתה למצב לצאת משליטה ולהפוך לפניקה משתקת.

באותה תקופה התגוררתי במנזר צ'יטהרסט באנגליה - ובכל ערב הקהילה (שמנתה בערך חמישה עשר נזירים וחמישה עד עשרה "בעלי-בית") הייתה נאספת ונפגשת בחדר התפילה היפיפה והשקט לפוג'ה (טקס תפילה ומנחה) של ערב.

האווירה הפיזית והרוחנית תרמה במידה רבה למדיטציה שקטה.

מכיוון שהפחד לא היה מעולם רחוק, התחלתי להזמין אותו אל תוך המדיטציה, ואז - החוויה הייתה שונה לגמרי.

.

הפחד עדיין היה שם, אבל עכשיו, כאשר היה מוחזק בשדה של טוב - הוא כבר לא היה מפחיד כל כך.

יכולתי לראות את הפחד בתור בסה"כ עוד מצב תודעה, אם כי לא נעים או חביב במיוחד - פשוט עוד מצב תודעה.

לאחר מכן, כאשר הפחד עלה בנסיבות אחרות - הוא כבר לא היה כל כך קשה להתמודדות ואני לא הוספתי עוד בעיות בכך שהגבתי כלפיו בצורה לא מיומנת.

על ידי כך שלא הגבתי בצורה לא מיומנת (ובכך הייתה לי היכולת להגיב עם מודעות שאינה-שיפוטית) - הפחד התחיל לאבד מהכוח שלו, ולבסוף נמוג אל תוך הרקע בדיוק כמו מצבי תודעה אחרים.

הפחד עדיין שם לפעמים, אבל הוא אינו מועצם על ידי תגובתיות שלילית ולא מיומנת.


(תרגום קטע קצר מתוך הספר "Working with the five hindrances" מאת אג'הן תיראדהאמו)





©2019 by Eitan Bar.