• איתן

דריכות היא הדרך - תַ׳אנִיסַארוֹ בִּיקְהוּ

עודכן ב: 10 אפר 2019

הלילה הוא חג הויסאקה, הלילה שמסמל את ליל הירח המלא בחודש הויסאקה. הבודהה נולד בליל הירח המלא בויסאקה; שלושים וחמש שנה לאחר מכן באותו לילה הוא הגיע להארה; ארבעים וחמש שנה לאחר מכן באותו לילה הוא מת ונכנס לנירוואנה מוחלטת. כך שאנו מציינים המון אירועים הלילה, וישנם המון דברים לזכור בהקשר שלהם. אך שיעור אחד מאוד שימושי מתוכם בא מתוך מילותיו האחרונות של הבודהה לפני שמת: "השיגו שלמות בתרגול דרך דריכות (heedfulness)". הוא יכל לסיים את קריירת-הלימוד שלו עם קלישאות נחמדות אודות הריקות או נירוואנה, אך במקום זאת הוא הדגיש את הדריכות כמהות התרגול - החלק הכי הכרחי בתרגול. כאשר תתבוננו בקאנון הפאלי, תגלו המון מקומות שבם הוא אמר שהדריכות היא האיכות המקדימה את כל האיכויות המיומנות שאתם מפתחים בתודעה.

דריכות, אפאמאדה (appamada), יכולה גם להיות מתורגמת כערנות, זהירות, אי-שאננות. במילים אחרות, זוהי ההבנה שישנן סכנות אמיתיות בעולם ושעליכם להיות זהירים לגביהן. הסכנות הכי חשובות הן הסכנות שאתם יוצרים בעצמכם. דגש זה אודות הצורך להיות דרוך/זהיר הוא דבר מעניין לחשוב עליו. משמעותו שהפעולות שלנו באמת חשובות. עליכם להיות מאוד זהירים שאינכם עושים דברים שמהווים סכנה לעצמכם. ומשום שהפעולות שלכם באות מתוך הכוונות שלכם, עליכם להתבונן באיכויות של התודעה אשר מעצבות את הכוונות שלכם. אלו הסכנות האמיתיות בחיים.

כך, אינכם יכולים לבטוח אפילו בתודעה שלכם, או נוכל לנסח את זה כך - אינכם יכולים לבטוח בשום דבר אשר עולה בתודעה שלכם. השאלה היא, אם כן, במי כן אפשר לבטוח? מעניין לציין שהבודהה לא אמר לבטוח בו או לבטוח בתורה שלו ללא בחינה אישית. למעשה, התגובה שלו לעובדה שישנן סכנות בחיים ושישנן סכנות בתוך התודעה היתה להעניק קוים מנחים כיצד לבחון את התודעה שלכם. ובמהלך הבחינה של התודעה אתם הופכים את התודעה שלכם ליותר ויותר אמינה, כך שאינכם נכנעים לעצלנות או לחוסר תשומת-הלב, אינכם נכנסים לשאננות. אתם מבינים שישנם דברים דחופים שצריכים להיעשות בחיים אלו. הפעולות שלנו מעצבות כל כך הרבה מהחיים שלנו, וכל כך קל לעשות דברים בצורה חסרת-זהירות, כל כך קל לעשות דברים בצורה שהיא "הדרך המהירה החוצה". כך שעלינו להיות זהירים. עלינו להיות בעלי תחושת דחיפות, תחושה של דריכות על מנת להגן על עצמנו מאיכויות אלו.

איכות התודעה הכי מבלבלת מכולן היא האשליה שלנו, הנטייה שלנו לשקר לעצמנו ולהאמין לשקרים של עצמנו. העניין הוא לא היותנו תחת השפעת האשליה אודות אמיתות רחוקות. זה נוגע לדברים מאוד פשוטים, דברים קרובים אלינו. המון פעמים אנו בלי קשר אמיתי עם הכוונות של עצמנו. אנחנו לא בקשר אמיתי עם מה שאנחנו בעצם עושים. אנחנו לא בקשר אמיתי עם התוצאות של הפעולות שלנו. ובדיוק פה באזורים אלו אנחנו יכולים ליצור לעצמנו את הסכנה הכי גדולה. אנחנו יכולים לשקר לעצמנו בקשר לכוונות שלנו. כאשר אנחנו עושים משהו שגורם נזק - אנחנו משקרים לעצמנו שזה לא באמת הזיק, או שזה לא משנה, או שבכלל לא עשינו את זה. אלו איכויות התודעה אשר עליכם להישמר מפניהן, להיות הכי זהירים כלפיהן, הכי קפדניים כלפיהן.

זו הסיבה שכאשר הבודהה נתן את השיעורים הכי בסיסים לבנו, הוא התחיל עם נושא זה בדיוק:: ראשית, להיות כן עם עצמך, להיות אמיתי כלפי עצמך, ואז, שנית, להיות זהיר במיקוד תשומת-הלב שלך על הכוונות שלך, על הפעולות שלך, ועל תוצאות הפעולות שלך. הוא הנחה להתבונן בכוונה בכל פעם שאתם פועלים. לאילו תוצאות אתם מצפים מפעולה זו? אם הן עומדות להיות מזיקות, אל תעשו כן. הנקודה החשובה פה היא להיות מאוד ברור לגבי העובדה שיהיו תוצאות לדברים שאתם עומדים לעשות. הרבה פעמים אנו נוטים לשכוח: אנחנו עושים משהו משום שאנחנו רוצים לעשות זאת ומעדיפים שלא לחשוב אודות התוצאות. לפעמים אנחנו מתעקשים שאנחנו לא אחראים לתוצאות. אך בכל פעם שאתם בוחרים לפעול, חייבת להיות מטרה, חייב להיות משהו שאתם מקווים להשיג על ידי הפעולה, כך ששאלו את עצמכם בדיוק מה אתם מקווים להשיג מפעולה זו? לאילו תוצאות אתם מצפים? אם תוצאות הפעולה הולכות להיות מזיקות, אל תעשו את הפעולה, אל תפעלו על פי הכוונה שלכם. אם הן אינן נראות כמזיקות - אתם יכולים להמשיך ולפעול.

כאשר אתם פועלים, עליכם להתבונן לראות בדיוק אילו תוצאות מתחילות לקרום עור וגידים מהפעולה, מכיוון שהרבה פעמים התוצאות מתחילות להתממש בדיוק בהתחלה. אינכם צריכים לחכות לחיים הבאים שלכם על מנת לראות את תוצאות הפעולות שלכם. רבות מהן מתרחשות מיד. התבוננו בזה. אם ישנן תוצאות בלתי צפויות מזיקות, עצרו, אל תמשיכו עם הפעולה. אם אינכם מוצאים תוצאות מזיקות, אתם יכולים להמשיך עם הפעולה.

כאשר הפעולה שלכם מסתיימת, עליכם להתבונן בתוצאות ארוכות הטווח. כאשר ראיתם משהו שאולי היה נראה לא-מזיק בזמן הפעולה אבל בעצם כן עשה נזק לאורך זמן, אתם יכולים להתייעץ עם אנשים אחרים לגבי התרגול על מנת לוודא שהתפישות שלכם נכונות. לכל הפחות, קבלו את נקודת המבט שלהם על הנושא כך שלא תפעלו רק על סמך התפישות שלכם. אז, לאחר שראיתם את הדברים מנקודת המבט שלכם ומנקודת המבט שלהם שהפעולה שלכם היתה טעות, החליטו שאינכם הולכים לעשות זאת שוב. עיקרון זה ניתן ליישום גם כלפי המחשבות והמילים שלכם, לא רק לפעולות פיזיות.

בדרך זו הבודהה מלמד אותנו לחתוך דרך האשליה שלנו על ידי התבוננות מדויקת בדיוק בדברים אלו: מהן הכוונות שלנו, מהן הפעולות שלנו, ומהן התוצאות של הפעולות שלנו, בין אם מידיות או לטווח ארוך. בדרך זו - בזמן שאנחנו מיישמים צורת בדיקה זו לפעולות שלנו ומחליטים שלא לחזור על טעויות שכבר עשינו בעבר - אנחנו מוצאים שהתהליך של בדיקה עצמית בדרך זו הופכת אותנו ליותר ויותר אמינים, הופכת אותנו לאנשי יושר, אנשים שבהם אנחנו יכולים לתת אמון. אחת הסכנות הכי גדולות בחיים אלו היא לא להיות מסוגל לסמוך על עצמך. אם אתה אדם טוב וכל עוד הדברים מתנהלים בנוחיות ואין הפרעות גדולות, הבודהה אומר שזה אינו מספיק על מנת לדעת אם אתה באמת אמין. אך כאשר ישנן נסיבות קשות ומאתגרות ואתה רואה שאתה עדיין יכול לשמור על הכללים (precepts), לשמור על טוהר המידות שלך, רק אז יש לך תחושה שאתה יכול להתחיל לסמוך על עצמך. ברגע שאתה יכול לסמוך על עצמך, יש לך סטנדרט פנימי שעוזר לך לדעת מתי אתה יכול לבטוח באנשים אחרים. כאשר אתם בוחרים צורת-לימוד/תרגול, אתם יכולים להיות השופטים הכי טובים בין אם המורה הוא טוב או שהלימוד שלו טוב כשאתם בעצמכם הופכים יותר ויותר לאדם ישר. כפי שהבודהה אמר, אדם טהור-מידות יכול לדעת אם מישהו אחר ישר או לא. אנשים ללא טוהר מידות אינם יכולים. הם בעצמם רגילים לשקר לעצמם ולהאמין לשקרים של עצמם, כך שזה קל עבורם לשקר לעצמם אודות אנשים אחרים. אך כאשר אנשים דוברי אמת, כאשר יש להם את האלמנט של היושר בתוכם, הם יכולים לחוש בנוכחתו או בהיעדרו אצל אנשים אחרים. בצורה זו אתם יכולים לפתח תחושה אמינה באם תרגולים אחרים הם אמינים, כך שאתם יכולים למלא/לעקוב אחריהם עם בטחון, ומפני אילו תרגולים עליכם להיזהר.

אלו הדברים שהדריכות מלמדת אותנו. כאשר הבודהה מייעץ לפעול בהקפדה ודריכות, הוא לא מלמד פשוט להיות זהיר וספקן. הוא מעניק לנו בדיקות מדויקות עבור בדיקת דברים, הנחיות על איך ביכולותינו לבדוק דברים, כך שאנו יכולים לגלות מה בתוכנו אמין. ברגע שאנחנו מגלים מה אמין בתוכנו, אנחנו יכולים להסתכל סביב לאנשים אחרים שאנחנו מקווים ללמוד מהם ולראות מה אמין בהם. בדרך זו דריכות היא לא רק זהירות; זוהי דרך מדידת גישות שונות שייתכן ונשתמש בהן בחיים שלנו.

וזוהי גם הסיבה מדוע דריכות היא האיכות הבסיסית הראשונה עבור פיתוח הדברים המיומנים בכם. באופן התחלתי, זה מעניק תחושת חשיבות לפעולות שלכם ולסכנות האפשריות של פעולה בדרכים לא מיומנות. כאשר יש לכם תחושה של הסכנות ומספר קווי מנחה עבור בדיקת הפעולות שלכם על מנת לעקור אותן מהשורש, תגלו שאתם מפתחים עוד ועוד יושרה כבני-אדם. תרגישו את החשיבות של להיות מיומן בכל מה שאתם עושים, מדברים וחושבים - וזה אומר שאתם הולכים להיות יותר זהירים במה שאתם עושים, אומרים וחושבים.

בצורה זו, התרגול משיג שלמות. דריכות היא לימוד בסיסי - אך - כשם שהבודהה ציין והפך זאת לנושא במשפט האחרון שלו, הוא חיוני לכל התרגולים שאנו נוטלים על עצמנו בדרך למציאת אושר אמיתי. זה מה שהסיפור על התעוררות הבודהה ומותו היה באמת: החיפוש הרציני אחר אושר אמיתי - הבנה שיש הרבה צורות של אושר בחוץ אשר נראות נחשקות אבל בעצם הן לא אמינות, ואז התבוננות בפעולות שאנו עושים במרדף אחר צורות אושר אלו, לראות באלו צורות אנחנו יכולים לבטוח ולעסוק עם תחושת בטחון, ואלו גישות עלינו לנטוש ולעזוב.

אלו היו מילותיו האחרונות של הבודהה, ההמלצה האחרונה שלו על איך לתרגל בדרך שבה תוכלו באמת לפתח אושר אמיתי, אושר אמין, אושר לא-מותנה. ועל מנת למצוא אושר זה, אינכם צריכים להסתכל כל כך רחוק. התבוננו במה שאתם עושים. השאירו את התרגול קרוב לקרקע. הביטו בכוונות שלכם, הביטו בפעולות שלכם, הביטו בתוצאות הפעולות שלכם, והיו אמיתיים כלפי עצמכם אודות שלושת דברים אלו. אם הנכם כנים כאן, תוכלו למצוא את האמת, והאמת של האלמותי תהפוך למושגת. האמת היא לא איכות של הצהרות - "האם הצהרה זו נכונה?". האמת המוחלטת היא איכות של תודעה: כנות התודעה עם עצמה, הנכונות שלה והיכולת שלה להודות באמת ולפעול על פי האמת. וזו הדרך בה האמת מתגלה גם בדרכים אחרות.

כך שאנחנו לא מחפשים את האמת בחוץ, אנחנו מתחילים לחפש אותה בפנים. ברגע שאנחנו משיגים את אבן-הבוחן הזו לבדיקת האמת בתוך עצמנו, אנחנו יכולים לזהותה כאשר אנחנו רואים אותה מחוצה לנו. זה חשוב. אם איננו מוצאים סוג זה של אמת, אנחנו נתונים לכל מיני סוגים של אשליות, לסוגים שונים של חוסר-הבנה. אין לנו באמת חוש על מי מחוצה לנו אנחנו יכולים לסמוך, וזה מציב אותנו במצב מסוכן. באמת יש סכנה בעולם זה. אך הפוטנציאל לביטחון הוא לא משהו שנמצא שם בחוץ; הוא נמצא יותר בתוך עצמנו. הוא נמצא בתוך היכולת שלנו להתגבר על הסכנה, ולספק לעצמנו ביטחון מאותה סכנה.

אתם יכולים לדמיין את הנזירים בליל ההתעוררות [הערת המתרגם: ליל-מותו?] של הבודהה: הם מצפים לאיזשהו שיעור מיוחד, אזוטרי אודות פלאי הנירוואנה או הנפלאות של האלמותי והם מקבלים שיעור זה במקום. השיעור פונה ישירות כלפיהם, כלפי מה שהם עושים ברגע זה. כך ראוי ששיעור זה יביא גם אותנו להתבונן על מה שאנחנו עושים ממש כעת. השיעור חוצה דרך 2,600 שנים ומצביע הישר אל האף שלנו, בדיוק בין העיניים. מכל הדברים שהבודהה יכל היה להגיד באותו לילה אחרון לפני שנכנס לנירוואנה מוחלטת, זה מה שהשאיר אחריו כמורשת האחרונה שלו למין האנושי: תזכורת להיות דרוך. כפי שאמר, כל הדברים הבדויים טבעם להשתנות, טבעם לחלוף. דרך הדריכות אנחנו מגלים מה לא נתון לשינוי, מה לא בר-חלוף, משהו שאינו בדוי. כפי שאמר: זלזול/חוסר-התחשבות היא הדרך למוות, אך דריכות והקפדה היא הדרך לאלמותי". וכל זה מתחיל ממש כאן בתוך התודעה שלנו.

השיחה המלאה בלינק הבא:

https://www.dhammatalks.org/books/ePubDhammaTalks_v1/Section0036.html




©2019 by Eitan Bar.